בריאות הציבור

בעוד חלק מהארגונים ממשיכים להזמין מארזים מחנויות ומחסנים ללא פיקוח, יש חברות גדולות בישראל שקבעו כלל ברזל:“אין רישיון יצרן – אין עסקה.”הן לא מתבלבלות ממחיר, לא נכנעות ללחץ של חג,

לפני שלוש שנים, ארגון גדול במרכז הארץ חילק לעובדיו מאות מארזי ט"ו בשבט.הכול נראה מוקפד – תמרים מובחרים, אגוזים, בקבוק שמן קטן וסרט זהב מהודק סביב הסלסילה.אבל כמה ימים לאחר

כשאדם מזמין מזון לביתו, הוא אחראי רק לעצמו.אבל כשמישהו מזמין מזון בשם ארגון, ועד עובדים או חברה – הוא אחראי לעשרות או מאות אנשים אחרים.ובמקום הזה, האחריות כבר אינה טכנית.

ט"ו בשבט הוא חג של שפע – אבל גם של אחריות.מאות חברות, רשויות ווועדי עובדים מזמינים מדי שנה מארזים לעובדים.אלא שרבים מהם לא בודקים בכלל ממי הם רוכשים ובכך הופכים

בעוד הצרכנים רואים רק את האריזה הסופית, הסיפור האמיתי של הפירות והפיצוחים מתחיל הרבה קודם – עוד לפני שהם מגיעים לבית האריזה.ולעתים, מה שקורה בשלב הזה הוא הסכנה הגדולה ביותר.

מאות אלפי מארזי ט"ו בשבט נארזים בישראל מדי שנה – פירות יבשים, אגוזים, שקדים ופיצוחים שמיועדים למתנות חג לעובדים וללקוחות.אבל מאחורי הקופסאות הצבעוניות והניחוחות המתוקים מסתתרת מערכת אריזה פרוצה –

הסכנה שבמארזי פירות יבשים ופיצוחים לקראת ט"ו בשבט שבועות לפני ט"ו בשבט, רשתות, עסקים וועדי עובדים מתחילים לחפש מארזים לחג – סלסילות יפות, שקיות שקופות עם פירות יבשים צבעוניים, פיצוחים